"Welcome to Indiana Basketball" 

Hoosiers (1986) – Coach Norman Dale acted by Gene Heckman

אינדיאנה היא הסטייט של הבסקטבול – ארץ הכדורסל. האנשים פה חיים ונושמים כדורסל. זה זורם להם בדם ומהרגע שמגיחים לאוויר העולם, ילד וילדה, נער ונערה, איש ואישה הם יוצאים מהבית אל הסל שבחצר ומתחילים לזרוק אל הטבעת. כל אחד מהם חולם להיות לארי בירד או רג'י מילר וכל אחת רוצה להיות טמיקה קטצ'ינגס. הקצב הוא קצב הכדרור של הפייסרס וכולם חולים במחלת השפעת של ה-אינדיאנה פיבר. שלא לדבר על כדורסל המכללות באינדיאנה של I.U, הלא הם ההוזיירס, אוניברסיטת נוטרדאם ואוניברסיטת באטלר, שם מדובר בכתות של ממש. לכן, החלטתי להטריח את עצמי ולעלות על הרכב השכור מקריית אקרון שבאוהיו, ולנצל את העובדה שעומרי כספי מצא בית חדש בקבוצה הצעירה של מינסוטה טימברוולבס, ושמתי פעמיי אל אולם הבנקרס לייף פילדהאוס שבאינדיאנפוליס לקראת המשחק שהתקיים הערב. מיד עם קבלת אישור הכניסה למשחק מהליגה, התקשרתי לשליחה של הסוכנות שפועלת באינדיאנפוליס, ענבר נדיר שמה, והיא אמרה לי שגם היא מתכננת ללכת למשחק יחד עם ד"ר ג'ון אברהמס, שהוא חבר בקהילה היהודית של אינדיאנפוליס רבתי, ובנוסף ואף חשוב יותר לענייננו אנו – רופא העיניים של הקבוצה מזה 29 שנים! אותו ג'ון הוא פשוט אח יקר! אין לי מילים לתאר איזה מזל נפל בחלקנו שזכינו להכיר אותו, והוא הזמין אותנו להגיע יחד איתו, יום קודם למשחק, אל מסיבה שנערכה למחזיקי המנויים של האינדיאנה פייסרס לעונה זו.

אז בטרם אתאר את החוויות שעברתי הלילה במשחק עצמו – שהתפתח למשחק מעניין ומרתק להפתעתי הרבה, ואת המפגש שלי עם עומרי כספי ולארי בירד (לא פחות ולא יותר), אתחיל בתיאור החגיגה שנערכה יום קודם לכן לכל מחזיקי המנויים של הפייסרס ולשני שליחים ברי מזל של הסוכנות היהודית שקבעו תור אצל רופא העיניים הנכון.

וכך עלו למגרש השחקנים של אינדיאנה פייסרס כדי לשמח את הקהל:

האוהדים שהגיעו לקומפלקס הבנקרס לייף פילדהאוס נהנו מהמפגש עם הכוכבים של הקבוצה בתחנות שונות! היו עמדות לחתימה מהשחקנים (אני התחמתי רק את גלן רובינסון דור 3, כשנפגשנו בתחנה שהייתה נטולה מאוהדים), עמדות תמונות, עמדות זריקה לסל מהשלוש או ניסיון לבצע את תחרות "הסקילס צ'אלנג'" כמו באולסטאר ועוד. כל זה תוך כדי שתיית בירה בחינם ונשנושים אמריקאיים כאלה ואחרים כמיטב המסורת וככל הבא ליד.

וכך ענבר ואני עמדנו בתור כדי לזרוק לסל נגד מיילס טרנר שהתחמם מול קשישות שבאו ללמוד ממנו איך זורקים לסל. אבל עד שהגיע תורנו, הוא התחלף עם קווין סראפין שניסה להראות לי איך זורקים לסל – אבל הבין שיכולת הקליעה שלי משתווה לזו של קונסטנטין פופה או עופר פליישר, רחמנא ליצלן. אכן, תמונות קשות!

הנה עוד כמה תמונות שמצליחות להמחיש איזה כיף היה לי באירוע הנחמד הזה, ושהיה שווה להגיע לאינדיאנפוליס ליום נוסף לפני יום המשחק!

אחרי המסיבה ענבר ואני הלכנו לבקר בבית של ד"ר ג'ון, שהראה לי את האוסף המדהים שלו של חולצות חתומות על ידי שחקנים, כדורי סל, ומזכרות נדירות מאין כמוהן שהוא אסף לאורך השנים, ונפרדנו ממנו לשלום. היום שלמחרת עבר בכיף ובנעימים ובערב הדוקטור הקפיץ אותי יחד איתו אל האולם כדי לעשות לי סיבוב היכרות כמו שצריך עם GAME DAY נוסח אינדיאנה פייסרס. החנינו בחנייה של השחקנים ועלינו לפרקט, והבחור הראשון שנפגשנו איתו היה עומרי כספי! עומרי ישב על הספסל עם חבריו החדשים ממינסוטה, הד"ר שכבר פגש אותו כמה פעמים בחיים ניגש אליו ושאל אותו בעברית איך הוא מרגיש ואם הוא בריא. עומרי היה נחמד לד"ר והראה אצבע חבושה אבל חוץ מזה אמר שהוא מרגיש טוב. אני הצגתי את עצמי ואמרתי לו שאני שמח שסוף סוף יוצא לי לפגוש אותו ולראות אותו משחק לראשונה ככתב של הופס. הוא היה מפוקס על המשחק אבל אמר שנדבר אחרי המשחק, כבר התחלה טובה ליום הזה. מיד אח"כ הדוקטור לקח אותי לאסוף את המדיה פאס שלי וישבנו לאכול בחדר המדיה. יובל אמר לי שהאוכל באינדיאנה זה משהו מיוחד, אבל וואלה האוכל בקיו יותר טוב. מה שכן, היה מצחיק לאללה כי ישבתי עם ג'יי גרייבס, שהוא בלוגר לענייני כדורסל מכללות (על הכרטיס שהוא נתן לי רשום "Holla At Ya Boy!") והוא פרש בפניי, בפני הדוקטור ובפני שדר בערוץ המקומי, את תפיסת עולמו שהכדורסל מכללות של אינדיאנה יוניברסיטי לא יתקדם לשום מקום בגלל שהוא מיושן ולא מתכתב עם האופי של השחקנים הצעירים העתידים לככב בעולם הכדורסל. לדידו, הקבוצה משחקת במדים משנת תרפ"פו ולא שמה את השמות של השחקנים על הג'רזיס שלהם מאחורה, ולא זאת בלבד אלא גם לא מנסה לגייס שחקנים שחורים מהגטאות הפרושים ברחבי אינדיאנפוליס. הוא אמר שהוא פגש את ג'ו יאנג לפני המשחק ושאל אותו איך ייתכן שהוא בתור בחור שגדל בסטייט של אינדיאנה בחר לא לשחק בI.U אלא ללכת לאורגון , ושזה ענה לו שזה בגלל שהוא קיבל ציוד של נייקי מהצוות של אוניברסיטת אורגון. עכשיו אתם יכולים להבין אולי איך אורגון מוצאים את עצמם השנה בפיינל פור של טירוף מרץ. אחרי השיחה המעניינת הזאת יצאנו למגרש והתחלתי לצלם את השחקנים שהתחממו להם.

הקבוצה המקומית מאינדיאנה נמצאת במקום טוב בסוף מבחינת העמדה שלה לקראת הפלייאוף. היא מתחרה מול מיאמי היט, שיקאגו בולס ואולי אפילו דטרויט פיסטונס, יקירתי, על הזכות לעוף בסיבוב הראשון על ידי הבוסטון סלטיקס או הקליבלנד קאבלירס. אחרי שצפיתי בהם הערב, אני יכול לומר שמדובר בקבוצת כדורסל לא רעה בכלל, ברמת הפוטנציאל, אבל פשוט אין לה את האופי הנדרש כדי להפוך לקבוצת מזרח אמיתית. למה הכוונה? "רוע"! אין לה טיפה של רוע. כשהמנהיג של הקבוצה הוא פול ג'ורג', שהוא שחקן כדורסל מדהים, שהתגבר על פציעה איומה ונוראית וחזר לשחק כמו האולסטאר שהוא – אבל פשוט מדובר בשחקן נחמד יותר מדי – לקבוצה של הפייסרס אין מה למכור. קבוצת מזרח אמיתית חייבת מנהיג שיעיף כאפות לכל השחקנים שלידו ויגרום להם להיות אגרסיביים ולנשוך את היריבים שבאים מולה. אינדיאנה מאז ומעולם הייתה מונהגת על ידי שחקנים כאלו אבל נראה שבשנים האחרונות – אין לה מנהיג כזה. ועם רוך ענוג לא הולכים למכולת ובטח לא עוברים סיבוב בפלייאוף של המזרח. מנגד, התייצבו הזאבים ממינסוטה אחרי שישה הפסדים רצופים ו-4 שכאלו מאז חיזקו את עצמם עם נציג ארץ הקודש בליגה הטובה בעולם – עומרי כספי. עומרי שעבר עונה מאתגרת ביותר עם הגעה של מאמן, שלא האמין בו, לסקרמנטו, מעבר מתוקשר עם חברו דמרקוס קאזינס לניו אורלינס פליקנס רק כדי להציג משחק בכורה מוצלח ולהיפצע ולהיחתך מהקבוצה, הגיע לתחנה השלישית שלו ב-2016/17 במינסוטה. בינתיים, הוא מנסה למצוא את מקומו ולקבל כמה שיותר דקות מהמאמן טום ת'יבודו כדי להיות שחקן מוביל ברוטציה של הזאבים.

המשחק עצמו יצא לדרך, אחרי שענבר, סטפני (חברה של ענבר מהעבודה שחגגה יומולדת), ד"ר ג'ון ואני תפסנו את המקומות השווים שלנו באלכסון לסל ממש ליד המסדרון של השחקנים וכשמהצד השני של המסדרון יושב לו נשיא הפייסרס – אגדת הכדורסל תוצרת אינדיאנה ואחד מ-50 השחקנים הטובים ביותר ששיחקו את המשחק – לארי בירד.

רבע ראשון

חמישיות:

מקומיים – טיג, אליס, טרנר, יאנג ופול ג'ורג'.

אורחים – רוביו, ברנדון ראש, וויגינס, דנג וקא"ט.

דנג הוציא לדרך את המשחק עם סל ראשון הערב.

המשחק היה צמוד ואינדיאנה שיחקו גם אל האיש שלהם בצבע – מיילס טרנר.

ריקי רוביו הגיעה לעבודה והוביל את החברים ממינסוטה לשליטה במשחק.

בסוף הרבע: הקבוצה האורחת מפתיעה ומובילה 26-25.

רבע שני

לפני שהרבע השני יצא לדרך ד"ר ג'ון שלח את סטפני, ענבר ואותי לקחת חתימה מלארי בירד. ככה זה מתבצע, האיש לא אוהב שמציקים לו, לכן בכל סיום של רבע יש שורה של אוהדים שבאים להחתים את הכרטיס אצל האיש. ככה שאין דרך להצטלם איתו אישית או לדבר איתו – אבל לפחות לקחת תמונת פפארצי וחתימה.

הרבע השני המשיך בקצב של הרבע הראשון כשהקבוצה האורחת ממשיכה לשלוט בקצב עם כדורים שהולכים פנימה לקא"ט שמסתדר טוב מאוד עם השמירה עליו, וכשמהצד השני היחיד שהגיע לעבודה זה החיפושית של אינדיאנה, פול ג'ורג'.

ריקי רוביו המשיך לקלוע במה שנראה היה כערב שלו, ושגם קליעות מהסוג הזה נכנסות לסל – מינסוטה יכלו להסתמך על הרכז שלהם שינהיג את הקבוצה בדרך למשחק מבטיח.

באופן סמלי שמתאר את השתלשלות העניינים במחצית, פול ג'ורג' קלע סל יפה לאחר הגנה טובה שבוצעה עליו ומהצד השני דנג תפר שלשה שהורידה את הקבוצות לחדרי ההלבשה.

בסיום המחצית הראשונה עדיין נשמר הסטטוס קוו – 59-57 לאורחים ממינסוטה.

בהפסקה, ד"ר ג'ון הפגיש אותי עם שחקן עבר מיוחד – לתמונה משותפת – ופה בכותרת התמונה, אני מעלה עבורכם שאלת טריוויה ממש מגניבה ואני מת לראות מי יידע את התשובה. רמז: אחד משלושת השחקנים הוא "חיים של…".

רבע שלישי:

המארחים הצליחו סוף סוף לקחת שליטה על המשחק והיה נראה שהמשחק מתקדם בכיוון שלהם כשהם מצליחים לנצח את הרבע הזה בפעם היחידה מבין שלושת הרבעים ב-5 הפרש ומסיימים את הרבע השלישי עם נק' זינוק יפה לרבע האחרון בהובלה של 87-90.

כספי דווקא הצליח לקלוע שלשה אחת הערב, אבל היא נקלעה לאחר שנשרקה לחובת מינסוטה עבירה ולא נחשבה בדפי הסטטיסטיקה. בכל זאת מצאתי לנכון להביא אותה לפניכם.

לפני סיום הרבע השלישי גם יצאנו החוצה כדי לקיים ראיון קצר עם ד"ר ג'ון אברהמס, מי שבאמת רוצה להכיר איך נרקם קשר לכול החיים בין נער כדורים בימי ה-ABA שגודל להיות רופא מצליח שמנהל קשרים אישיים עם שחקני הפייסרס לאורך השנים (רג'י מילר בין השאר), מוזמן להקשיב לראיון שביצעתי עם ד"ר ג'ון וללמוד על העמותה המדהימה שהוא הקים שנקראת "Dropping Dimes" ושמטרתה לתת לשחקני ה-ABA שלא זכו בעצמם להנאות התהילה, להזדקן בכבוד לאחר שסללו את הדרך לתהילה לשחקנים של ה-NBA.

רבע רביעי:

רבע של כדורסל מותח בין קבוצה שתגיע לפלייאוף מהמזרח לבין קבוצה שחולמת על פלייאוף בשנים הבאות, ושנתנה פה מלחמה, נהנתה משריקה מפוקפקת מאוד בשניות הסיום והצליחה לרשום ניצחון אחרי שישה הפסדים רצופים ולנצח את הפייסרס בביתה – 115-114 בסיום והזאבים צהלו ושמחו.

הנה רגעי ההכרעה:

ראויים לציון:

• אינדיאנה פייסרס: פול ג'ורג'! היחיד שבא לעבודה כאמור – 37 נק' לאולסטאר של אינדיאנה (12/21 מהשדה כולל 4/7 מהשלוש, 9/9 מהקו), 7 ריב', 2 אס' ו-4 חטיפות. ג'ף טיג – 20 נק' ו-10 אסיסטים. מונטה אליס – 19 נק' ו-5 אסיסטים. מיילס טרנר – 15 נק', 8 ריב' ו-2 בלוקים במשחק חלש יחסית.
• מינסוטה טימברוולבס: – קארל אנת'וני טאונס – איזה שחקן! 37 נק' (12/22 כולל 3/6 מהשלוש, 10/10 מהקו), 12 ריב', אס', חטיפה, בלוק ואיבוד אחד בלבד. ריקי רוביו – 21 נק' (כולל 13/13 מהקו וכאמור 3/3 ברגע המכריע), 10 אסיסטים ו-5 ריב'. יופי של משחק לרכז הספרדי. דנג – 10 נק', 6 ריב' ו-2 בלוקים. וויגינס – 17 נק' ו-5 ריב'. עומרי כספי – 2 נק' ב-11 דקות, בהם הוא הספיק לצבור 5 עבירות יחד עם 2 חטיפות.

The Big Bad Wolves from Minnesota – חוויות של חדר ההלבשה

במאורת הזאבים לאחר ניצחון מפתיע על הקבוצה המקומית פגשתי קודם כל את מאמן הקבוצה, מנהיג הלהקה, טום ת'יבודו ולאחר שהוא שמר על זכות השתיקה בנוגע לשאלה שנשאלה האם בוצעה עבירה על ריקי רוביו – "השריקה הגרועה ביותר שראיתי ב-25 שנותיי עם הקבוצה" לדבריו של עיתונאי מקומי, הוא התפנה לענות על שאלה שהפניתי אליו בנוגע לצירוף של עומרי ואיך הוא רואה את התפקיד שלו בקבוצה:

לאחר מכן הלכתי לחדר ההלבשה וגם אנדרו וויגינס אמר "שמעתי שריקה, זה כל מה שחשוב".

ריקי רוביו, כוכב הרגע עם 3 קליעות קריטיות במאני טיים מהקו טען שהייתה עבירה ושהשריקה הייתה נכונה. אובייקטיבית, היה מגע על רוביו, אבל לא מצד שחקני הפייסרס אלא מדנג שנתן לו חסימה. שום פאול לא היה שם והפייסרס בהחלט קופחו.

אבל, כמו הספרדי קר הרוח, גם אני הייתי שמח בשביל עומרי שלנו, שזכה לניצחון בכורה עם מינסוטה. וזה הראיון שהוא נתן לגולשי האתר באופן בלעדי!

זהו, עוד לילה עמוס בחוויות ממגרשי ה-NBA הסתיים לו, אני כותב את הכתבה מביתה של ענבר באינדיאנה ועם שחר אעלה על ההגה ואחזור לביתי הקט שבקריית אקרון שבאוהיו. אנחנו מתקרבים לשלבי ההכרעה של הליגה ובשלב הזה מדובר בקרבות מיקומים ובציפייה לפלייאוף – שנמצא ממש מעבר לפינה. וכמה שאנחנו מחכים לו!

לילה טוב ממכתיבות הקצב – המעודדות של אינדיאנה פייסרס!